הפועל ירושלים (כדורגל)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הפועל ירושלים

סמל המועדון
מידע כללי
כינוי	האדומים מהבירה, האריות האדומים
תאריך ייסוד	1925
אצטדיון	טדי (מלחה, ירושלים) (21,600)
בעלי הקבוצה	{{{בעלים}}}
נשיא	יוסי סאסי
יו"ר	רביב צחי
מנכ"ל	{{{מנכ"ל}}}
מאמן	מיכאל "לופא" קדוש
ליגה	הליגה הלאומית
תארים
מספר אליפויות	0
מספר גביעים	1 (1973)
תארים אחרים	{{{תואר אחר}}}
תלבושת
תלבושת בית 　 תלבושת חוץ

הפועל ירושלים הינה קבוצת כדורגל ירושלמית אשר הייתה שייכת במשך שנים רבות להסתדרות, ותשחק בעונה הבאה בליגה הלאומית. בעונת 2008\2007 הוקמה על ידי חלק מאוהדי הקבוצה, קבוצה חלופית בשם הפועל קטמון, אשר שואפת להוות אלטרנטיבה לקבוצה.

תוכן עניינים 1 היסטוריה 1.1 הקמה 1.2 הזכייה בגביע המדינה 1.3 שנות ה-80 וה-90 1.4 שנות ה-2000 1.4.1 ניהול 1.4.2 הקמת הפועל קטמון 2 סגל השחקנים וצוות מקצועי עונת 2007/08 2.1 סגל השחקנים 2.2 צוות מקצועי 3 שחקנים בולטים 4 סטטיסטיקה והישגי הקבוצה 5 האוהדים והיריבות העירונית 5.1 יריבויות אחרות 5.2 פאב האוהדים 6 המגרש 7 סמל הקבוצה 8 ראו גם 9 לקריאה נוספת 10 קישורים חיצוניים

[עריכה] היסטוריה

[עריכה] הקמה

אגודת הפועל ירושלים נוסדה ב-1925 ולאורך תקופה ארוכה הייתה לקבוצה המובילה של העיר ירושלים. מגרשה הביתי התחלף במהלך השנים, ממגרש קטמון בהתחלה, לאצטדיון ימק"א ולבסוף לאצטדיונה הנוכחי אצטדיון טדי (פירוט על המגרשים בתחתית הדף).

[עריכה] הזכייה בגביע המדינה

הישגה הגדול ביותר של ירושלים היה הזכייה בגביע המדינה בשנת 1973, לאחר ניצחון 2-0 בגמר על הכח רמת גן. זאת לאחר שהפסידה בגמר שנה קודם לכן 1:0, להפועל תל אביב. משחק הגמר מול הכח התקיים באצטדיון בלומפילד, בנוכחות רוב מוחלט של אוהדי ירושלים. את השערים במשחק כבשו הקשר נחום תא-שמע והחלוץ ציון תורג'מן. הגביע הונף על ידי הקפטן צבי סינגל. באותה שנה סיימה הפועל במקום השלישי, הגבוה בתולדותיה, כאשר לפניה סיימו הפועל תל אביב והאלופה הכח רמת-גן.

[עריכה] שנות ה-80 וה-90

בשנות ה-80 וה-90 איבדה הקבוצה את ההגמוניה העירונית לטובת היריבה העירונית בית"ר ירושלים והקבוצה התנדנדה בין הליגה הראשונה והליגה השנייה. בראשית שנות ה-90 נרכשה הקבוצה על ידי הקבלן יוסי סאסי, שמינה את עמיתו, ויקטור יונה, ליו"ר. בשנים האחרונות התגלע בין השניים סכסוך כספי הנוגע לבעלות על הקבוצה, ודבר זה פגע בקבוצה קשות.

ההישג היחיד שראוי לציון מאז רכישתה הוא ההגעה לגמר גביע המדינה בשנת 1998, לאחר ניצחונות מרשימים על מחזיקת הגביע היוצא הפועל באר שבע והפועל תל אביב. בגמר הפסידה הפועל למכבי חיפה בתוצאה 2-0, לאחר הארכה. למשחק באצטדיון רמת גן הגיעו כ-8,000 אוהדי ירושלים.

[עריכה] שנות ה-2000

בעונת 1999/2000 ירדה הקבוצה מליגת העל לליגה הלאומית, ולאחר שנה התדרדרה לליגה הארצית (הליגה השלישית). בעונת 2001/02 שבה הקבוצה לליגה הלאומית לאחר עונה אחת בארצית.

בעונת 2002/03 החמיצה ירושלים את העלייה לליגת העל במחזור האחרון, לאחר שהקבוצה נזקקה לניצחון במשחק חוץ מול הפועל רעננה, אך סיימה בתיקו 0-0 . המשחק היה שיאה המאכזב של עונת שיא, ואף זכה בפי האוהדים לכינוי "טראומת רעננה".

בעונת 2006/07 ירדה הפועל ירושלים לליגה הארצית, ושוב, שהתה בה רק עונה אחת מוצלחת וחזרה לליגה הלאומית.

[עריכה] ניהול

מסוף שנות ה-90 ועד היום מתנהל סכסוך קשה בין שני האנשים המשפיעים בקבוצה, הבעלים יוסי סאסי והיו"ר לשעבר ויקטור יונה. במרכז הוויכוח עומדת שאלת הבעלות על הקבוצה. החיכוך, שבשלב מסוים עבר לקווים משפטיים גרר את הדרדרותה הניהולית והמקצועית של הקבוצה, והשפיע קשות על הפופולריות של הקבוצה.

ב11 בדצמבר 2006, התקבל פסק הדין על ידי השופט בדימוס ורדי זיילר, הבורר בסכסוך על בעלות הקבוצה בין ויקטור יונה ויוסי סאסי. על פי ההחלטה, הבעלות תחולק באופן שווה, כאשר נשיא הקבוצה יהיה יוסי סאסי ושם הקבוצה יחזור להיות "הפועל סא.ד.ר. ירושלים" (על שם חברת הבניה של סאסי). כמו כן יחויב יונה להחזיר את הכספים שהעביר מהקבוצה לבני משפחתו ולכסות את כל החובות של הקבוצה, דבר שמוערך בכ7-8 מיליוני שקלים, כאשר אם לא ימלא אחר חובות אלו ילקחו ממנו אחוזיו בקבוצה וימכרו לגורם שלישי. עד כה ויקטור יונה עדיין מחזיק באחוזיו בקבוצה, אם כי בשל חובותיו ליוסי סאסי, מכירתם לא תלויה בו אלא בסאסי ובניר ברקת אשר קיבל ייפוי כח מהשופט.

לאחר מספר שנים בהם ניסו האוהדים,ללא הצלחה, למצוא משקיע חדש שירכוש את הקבוצה מידי יונה וסאסי, לקראת סוף עונת 06/07 נוהלה הקבוצה על ידי קבוצת ניהול שבין אנשיה נמצאים ראש האופוזיציה בעיריית ירושלים- ניר ברקת, בני סיוון, סימו טובול ורמי לוי. כוונותיהם של המשקיעים לטווח הארוך לא היו ברורות ובסוף עונת 06/07 הופסקה השקעתם במועדון.

בעונת 2007/08 מנוהלת הקבוצה על ידי קבוצת ניהול חיצונית, אשר קיבלה ייפוי כוח מויקטור יונה ויוסי סאסי לעונה אחת עם אופציה לשתי עונות נוספות. בראש קבוצה זו עומד רביב צחי, ויחד איתו פועלים גם אלי חסין ורוני מור. כחלק מהכנותיה של קבוצת הניהול לקראת עונת 2007/08 הוחתם מיכאל "לופא" קדוש למאמן הראשי של הקבוצה ל-3 השנים הבאות. ארבעה מחזורים לפני תום העונה, הבטיחה הקבוצה את עלייתה לליגה הלאומית. מלבד ההצלחה בפן המקצועי, בעונה זו הצליחה קבוצת הניהול לצמצם את חובות העבר בכ-2.5 מיליון שקלים.

[עריכה] הקמת הפועל קטמון

ערך מורחב – הפועל קטמון

בחודש מאי 2007 עלתה יוזמה מכיוון האוהדים לקנות את הפועל ירושלים בעצמם, במודל הדומה לזה הפועל במספר קבוצות באירופה, דוגמת ברצלונה. במודל זה תוקם עמותה שתקנה את הקבוצה ותאפשר לכל החפץ בכך לקנות כמות מוגבלת של מניות בקבוצה.

בחודש יוני יצאה היוזמה לפועל, והחל תהליך שכלל את הקמתה של חברת אוהדים בשם "קטמון ייזום מפעלי ספורט בע"מ" ובאמצעותה קניית קבוצת הכדורגל הפועל מבשרת/אבו גוש ושינוי שמה ל"הפועל קטמון", על שם מגרש הבית הנוסטלגי של הפועל ירושלים, מגרש קטמון. היוזמה תפסה תאוצה וזכתה לחשיפה רבה באמצעי תקשורת.

ב-6 בספטמבר 2007 נערך אימון הבכורה של הפועל קטמון. משחקיה של הקבוצה בליגה א' דרום, נערכים באצטדיון טדי.

לטענת מקימי הקבוצה, קטמון לא הוקמה כתחרות להפועל ירושלים, אלא כתחליף זמני עד שתוחלף הנהלת הקבוצה, ובין הקבוצות יושג איחוד. אף שאוהדים רבים החלו להגיע למשחקי הפועל קטמון, רבים אחרים התנגדו למהלך וממשיכים להגיע למשחקיה של הקבוצה המקורית. ישנם גם אוהדים לא מעטים האוהדים את שתי הקבוצות במקביל.

בסוף שנת 2007 הוצע מספר פעמים לחברת האוהדים, "קטמון ייזום", לקנות את אחוזיו של ויקטור יונה ב"הפועל סא.ד.ר. ירושלים" ופעם אחת אף חלק מאחוזיו של יוסי סאסי בקבוצה. אך נציגי "קטמון ייזום", אורי שרצקי ואשר גולה, לא היו מוכנים לקבל לרשותם את הקבוצה כל עוד ליוסי סאסי ו/או לויקטור יונה יש יד בנעשה בקבוצה, וחובותיה אינם מכוסים.

[עריכה] סגל השחקנים וצוות מקצועי עונת 2007/08

[עריכה] סגל השחקנים

מס' עמדה שם 1 שוער שחר שמש 22 שוער יניב בן הרוש 3 מגן מאור מרציאנו 6 מגן עמוס בוארון 7 מגן עמר סלמן 12 מגן יוני אליאב 8 בלם אסף עזו 17 בלם יוסף אבולעפיה 18 בלם אלי ששון 21 בלם אורי פסו 10 קשר אופיר עזו

מס' עמדה שם 20 קשר אופיר עמרם 23 קשר אלירן אוחנה 24 קשר מוסא סלמן 25 קשר מחמוד סלמן 30 קשר דור הלוי 9 חלוץ שי אהרון (קפטן) 11 חלוץ אדיר מעודה 14 חלוץ בן פישמן 16 חלוץ גיא עובדיה 15 חלוץ עומר מולאי 19 חלוץ איתמר יחיא

[עריכה] צוות מקצועי

• מאמן: מיכאל "לופא" קדוש
• מנג'ר מחלקת הנוער: חסן חוסיין
• מנהל בית הספר לכדורגל: צבי סינגל
• מאמן קבוצת נוער: ליאור זאדה
• מאמן כושר: יוסי קקון
• מאמן שוערים: אבנר מסיקה

[עריכה] שחקנים בולטים

הסמלים הבולטים של הקבוצה בעבר היו שני כוכבי הקבוצה בשנות השישים והשבעים, החלוץ אלי בן רימוז', מלך השערים של הקבוצה עם 106 שערים והקפטן הנערץ של הקבוצה צבי סינגל. בשנות ה-80 וה-90 בלט קפטן הקבוצה, הקשר מישל דיין. לאחר שפרש כיהן גם מספר קדנציות כמאמן הקבוצה.

שחקנים בולטים נוספים מהעבר: עלי עותמן, משה ליצ'ינסקי, אברהם בן דוד, נחום תא-שמע, יצחק מרילי, יהודה תובל.

שחקנים בולטים בשנות ה-90 וה-2000: יאיר אסייג, עידן טל, אסי טובי, לירן שטראובר, ויקטור פאצ'ה, שי אהרון, שלומי דנינו, אמיר גולה, רם סטי, סלמן עמר, דן רומן.

[עריכה] סטטיסטיקה והישגי הקבוצה

מאז קום המדינה העבירה הפועל ירושלים 32 עונות בליגה הראשונה . המקום הכי נמוך שהגיעה אליו מעולם הוא המקום הראשון בליגה השלישית ואילו המקום הגבוה ביותר שהגיעה אליו היה המקום השלישי בליגה הראשונה, בשנת 1973. באותה עונה הקבוצה גם זכתה בגביע המדינה.

עונה	ליגה	מיקום סופי	גביע המדינה	גביע הטוטו
2007/8	ליגה ארצית (שלישית)	1 (עליה לליגה השנייה)	סיבוב ח'	מקום 5 בבית של 6 (גביע הטוטו לליגה השלישית)
2006/7	ליגה לאומית (שנייה)	12 (ירידה לליגה השלישית, פילוג בין הפועל ירושלים והפועל קטמון)	סיבוב ט' (סיבוב לפני שמינית גמר)	מקום 4 בבית של 6 (גביע הטוטו לליגה השנייה)
2005/6	ליגה לאומית (שנייה)	5	סיבוב ט' (סיבוב לפני שמינית גמר)	מקום 3 בבית של 6 (גביע הטוטו לליגה השנייה)
2004/5	ליגה לאומית (שנייה)	4	סיבוב ט' (סיבוב לפני שמינית גמר)	מקום 1 בבית של 4 (גביע הטוטו לליגה השנייה)
2003/4	ליגה לאומית (שנייה)	6	שמינית גמר	מקום 4 בבית של 4 (גביע הטוטו לליגה הראשונה והשנייה)
2002/3	ליגה לאומית (שנייה)	3 (עונת רעננה)	סיבוב ח' (סיבוב לפני שמינית גמר)	מקום 3 בבית של 5 (גביע הטוטו לליגה הראשונה והשנייה)
2001/2	ליגה ארצית (שלישית)	1 (עליה לליגה השנייה)	שמינית גמר
2000/1	ליגה לאומית (שנייה) 1	12 (ירידה לליגה השלישית)	סיבוב ח' (סיבוב לפני שמינית גמר)	מקום 9 (גביע הטוטו לליגה הראשונה והשנייה)
1999/2000	ליגת העל (ראשונה)	14 מתוך 14 (ירידה לליגה השנייה)		מקום 11 (גביע הטוטו לליגה הראשונה והשנייה)
1998/9	ליגה לאומית (ראשונה)	9 מתוך 16
1997/8	ליגה לאומית (ראשונה)	11 מתוך 16	גמר
1996/7	ליגה לאומית (ראשונה)	12 מתוך 16
1995/6	ליגה ארצית (שנייה)	(עליה לליגה הראשונה)
1994/5	ליגה ארצית (שנייה)
1993/4	ליגה ארצית (שנייה)
1992/3	ליגה ארצית (שנייה)
1991/2	ליגה לאומית (ראשונה)	12 מתוך 12 (ירידה לליגה השנייה)
1990/1	ליגה לאומית (ראשונה)	10 מתוך 12
1989/90	ליגה לאומית (ראשונה)	8 מתוך 12
1988/9	ליגה לאומית (ראשונה)	7 מתוך 14
1987/8	ליגה ארצית (שנייה)	(עליה לליגה הראשונה)
1986/7	ליגה ארצית (שנייה)
1985/6	ליגה לאומית (ראשונה)	14 מתוך 16 (ירודה לליגה השנייה)
1984/5	ליגה ארצית (שנייה)	(עליה לליגה ראשונה)
1983/4	ליגה ארצית (שנייה)
1982/3	ליגה לאומית (ראשונה)	15 מתוך 16 (ירידה לליגה השנייה)
1981/2	ליגה לאומית (ראשונה)	10 מתוך 16
1980/1	ליגה לאומית (ראשונה)	9 מתוך 16
1979/80	ליגה ארצית (שנייה)	(עליה לליגה הראשונה)
1978/9	ליגה לאומית (ראשונה)	15 מתוך 16 (ירידה לליגה השנייה)
1977/8	ליגה לאומית (ראשונה)	6 מתוך 14
1976/7	ליגה לאומית (ראשונה)	10 מתוך 16
1975/6	ליגה לאומית (ראשונה)	13 מתוך 18
1974/5	ליגה לאומית (ראשונה)	5 מתוך 16	חצי גמר
1973/4	ליגה לאומית (ראשונה)	11 מתוך 16
1972/3	ליגה לאומית (ראשונה)	3 מתוך 16	מחזיקת הגביע
1971/2	ליגה לאומית (ראשונה)	8 מתוך 16	גמר
1970/1	ליגה לאומית (ראשונה)	7 מתוך 16
1969/70	ליגה לאומית (ראשונה)	6 מתוך 16
1968/9	ליגה לאומית (ראשונה)	6 מתוך 16
1967/8	ליגה לאומית (ראשונה)	6 מתוך 16
1966/7	ליגה לאומית (ראשונה)	-התמשכה לעונה הבאה-
1965/6	ליגה לאומית (ראשונה)	12 מתוך 16
1964/5	ליגה לאומית (ראשונה)	13 מתוך 16
1963/4	ליגה לאומית (ראשונה)	14 מתוך 16
1962/3	ליגה לאומית (ראשונה)	6 מתוך 12
1961/2	ליגה לאומית (ראשונה)	6 מתוך 12
1960/1	ליגה לאומית (ראשונה)	7 מתוך 12
1959/60	ליגה לאומית (ראשונה)	4 מתוך 12
1958/9	ליגה לאומית (ראשונה)	10 מתוך 12
1957/8	ליגה לאומית (ראשונה)	10 מתוך 12
1956/7	ליגה שנייה (שנייה)	(עליה לליגה הראשונה)

¹בתחילת עונת 1999/2000 שונה שמה של הליגה הראשונה לליגת העל. הליגה השנייה נהייתה לליגה הלאומית. והליגה השלישית הפכה לארצית.

[עריכה] האוהדים והיריבות העירונית

אוהדי הקבוצה מדגישים בעיקר את היותם אנטיתזה ליריבה העירונית, בית"ר ירושלים. היריבות נובעת בעיקר מזיהוין הפוליטי של הקבוצות: לעומת בית"ר הימנית בה רווחים ביטויים נגד ערבים, הפועל מזוהה עם הצד השמאלי של המפה הפוליטית ואוהדיה מסתייגים מכל גילויי גזענות. ליריבות היסטוריה עתיקת ימים - מהימים בה הפועל הייתה קבוצה ששייכת להסתדרות, והיריבה העירונית הייתה שייכת לתנועת בית"ר הרוויזיוניסטית. אוהדי בית"ר ראו בהפועל קבוצת "ממסד". אוהדי הפועל טוענים כנגד בית"ר כי בשנים האחרונות היא איבדה את האופי הירושלמי שלה, שכן רובם המכריע של אוהדיה מגיעים מחוץ לעיר, וכן כי היא הפכה לאימפריה קפיטליסטית המונעת אך ורק מכסף. אוהדי בית"ר מנגד מזכירים שזמן רב כשלבית"ר לא היה אמצעים הפועל קיבלה תמיכה כלכלית מההסתדרות הכללית ומעיריית ירושלים. עם זאת, משני צדיה של העיר מחכים לעלייתה של הפועל לליגת העל ולדרבי תוסס.

בנוסף ליריבות הפוליטית, במשך תקופות ארוכות הייתה היריבות אזורית. בעוד שבית"ר שלטה באזור צפון העיר (כיום נחשב למרכז העיר - נחלאות, רחביה, מחנה יהודה, מוסררה וכו') הפועל שלטה בשכונות הדרומיות (בראש ובראשונה - קטמון אך גם בתלפיות, בקעה, המושבה הגרמנית וכו'). חלוקה זו נבעה בעיקר ממיקום האצטדיונים: ימק"א בצפון וקטמון בדרום.

להפועל קהל אוהדים גדול יחסית למיקומה בליגה השלישית. בגמר גביע המדינה בשנת 1998 הגיעו לאצטדיון רמת גן כ-8000 אוהדי הפועל. אך בשנים האחרונות, בשל מצבה העגום של הקבוצה מבחינה מקצועית וניהולית, מדירים אוהדים רבים את רגליהם ממשחקיה, ומספר הצופים נע במשחקי הבית בין כ-500 לכ-3,000.

כתוצאה מהקמת הפועל קטמון, קיימת כיום יריבות אידאולוגית קשה בין אוהדי הפועל ירושלים המקורית, אשר בחרו להשאר נאמנים להפועל ירושלים, לבין אוהדי הפועל קטמון, אשר מאמינים שרק מהלך חיצוני יציל את הקבוצה מידם של הבעלים יוסי סאסי וויקטור יונה. רובם המכריע של האוהדים ממתינים ליום בו יאוחדו שני הפלגים במועדון אחד, בעוד שמיעוט לא רוצה בכך בטענה שאיחוד יפגע בטהרת המועדון.

[עריכה] יריבויות אחרות

• מכבי תל אביב - ימין נגד שמאל, רוויזיוניזם מול סוציאליזם, העממיות הירושלמית מול האליטה התל אביבית. בנוסף מכבי תל אביב היא היריבה הקשה ביותר של הפועל תל אביב, שבין אוהדיה לבין אוהדי הפועל ירושלים יש אחווה מיוחדת.
• הפועל רעננה - קבוצה שמנעה מהפועל ירושלים לעלות ליגה בעונת 2002/3. אוהדי ירושלים לא שוכחים את המשחק הזה ופיתחו שנאה עמוקה כנגד הפועל רעננה. שנאה זו הפכה עם הזמן, באופן טבעי, להדדית.
• הפועל בית שאן - קבוצה שנחשדה במכירת משחק לבית"ר ירושלים ובכך העניקה לה את אליפות המדינה לעונת 1997/8 במקום להפועל תל אביב. משחק זה ידוע כמשחק השרוכים.

[עריכה] פאב האוהדים

מקום הבילוי המזוהה ביותר עם אוהדי הקבוצה הוא פאב ה'סטארדאסט', השוכן בשכונת נחלת שבעה. במקום חוגגים אוהדי הקבוצה את ניצחונות הקבוצה, או כפי שקורה במרבית המקרים, מטביעים בה האוהדים את יגונם באלכוהול לאחר הפסדיה. לאור ירידתם של ירושלמים רבים אוהדי הקבוצה לכיוון השפלה (ובפרט - תל אביב), קיימת כיום גם שלוחה תל אביבית המזוהה עם הקבוצה, בפאב "ההודנא" שבשכונת פלורנטין, בו מתנוסס בגאווה צעיף הקבוצה.

[עריכה] המגרש

הפועל ירושלים עברה בין שלושה מגרשי כדורגל מאז שקמה. בשנים הראשונות שיחקה הפועל באצטדיון ימק"א. בשנת 1958 עברה הקבוצה לשחק במגרש קטמון (שנקרא גם מגרש הפועל) הממוקם ברחוב "רחל אימנו". מגרש זה שימש את הקבוצה במשך שנים רבות. ועד היום שם המגרש ושם הרחוב מלווים את הקבוצה בהווי ובשירי האוהדים. בשנות השמונים, לאחר שמגרש קטמון נהרס, חזרה הפועל לשחק באצטדיון ימק"א העירוני, וב-1992 עברה לאצטדיון טדי המפואר אך הגדול מדי לצרכי הקבוצה.

[עריכה] סמל הקבוצה

מאז סוף שנות ה-90 שונה הסמל של הפועל ירושלים מספר פעמים. הסמל המקורי, סמלה של התאחדות הפועל, שליווה את הקבוצה במשך כ-60 שנה, הוחלף בסוף שנות ה-90, לאריה (סמלה של העיר) המשחק כדורגל, אשר לצידו לוגו חברת הבניה של הבעלים והספונסר, יוסי סאסי - חברת "סא.ד.ר.", לאחר מכן הוחלף לוגו חברת סא.ד.ר בלוגו חברת הבניה של היו"ר, ויקטור יונה - "י.פאלו" שני סמלי אלו הוחרמו על ידי אוהדי הקבוצה. בשנת 2004, הוחלף שם הקבוצה ל"הפועל השלום ירושלים", מה שגרם גם להחלפת הסמל, הסמל החדש כלל בתוכו אריה ויונת שלום, אשר מסמלת את דו הקיום בו דוגלים בקבוצה, דבר המתבטא גם בשחקנים רבים מן המגזר הערבי המשחקים בה. ב2006 הוחזר הסמל המקורי והנודע של ארגון "הפועל", והוא היה בשימוש באופן מקביל לסמל עם היונה עד להחלפת שם הקבוצה בשנית ל"הפועל סא.ד.ר. ירושלים" והחזרת "סמל סאדר" אך בשל מחאת האוהדים והלחץ מכיוון הפועל קטמון, שולב בו סמל תנועת הפועל במקום האריה.

גלריית סמלי הקבוצה לדורותיהם

סמל הקבוצה המקורי (בווריאציות שונות) 1925-1998	סמל "הפועל סא.ד.ר. ירושלים" 1998-2004	סמל "הפועל ירושלים" 2004-2005	סמל "הפועל השלום ירושלים" 2005-2007	סמל "הפועל השלום ירושלים" 2006-2007
סמל "הפועל סא.ד.ר. ירושלים" החדש 2007-נוכחי

[עריכה] ראו גם

• הפועל ירושלים
• הפועל ירושלים (כדורסל)

[עריכה] לקריאה נוספת

• חיים ברעם, אדום צהוב שחור, ספרית מעריב, 2004

[עריכה] קישורים חיצוניים

• האריות האדומים - אתר האוהדים של הקבוצה
• אהבה בימי כולירה - אתר אוהדים נוסטלגי, עם תיעוד של היסטורית הקבוצה
• השוורים האדומים - אתר אוהדים ישן
• אֵבֶל בהסתדרות - אתר אוהדים נוסטלגי
• כתבה בתוכנית "עובדה" על הפועל ירושלים (מה-1.2.2007)