בני טבק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בני (בנימין) טבק (נולד ב-7 ביוני 1956), כדורגלן ישראלי, נחשב בין גדולי שחקני קבוצת הכדורגל של מכבי תל אביב.

[עריכה] קריירה כשחקן

בני טבק עבר לקבוצת הנוער של מכבי תל אביב בגיל 14 מקבוצת הפועל נס ציונה, ושנתיים מאוחר יותר עלה לקבוצת הבוגרים של המועדון. אביו דוד היה אלוף ישראל בריצות קצרות, שייצג את ישראל באולימפיאדת הלסינקי (1952), וממנו ירש את סימן ההיכר הבולט שלו - מהירות הריצה שלו. בני טבק, שנחשב לאחד החלוצים הישראלים הטובים בכל הזמנים, כבש 128 שערים ב-412 הופעות בליגה הבכירה של ישראל, מתוכם 118 במדי מכבי תל אביב, שבה שיחק 17 עונות.

טבק זכה עם מכבי תל אביב בשתי אליפויות (1977 ו-1979) ובשלושה גביעים (1977, 1987 ו-1988), לפני שעזב את הקבוצה בתום עונת 1989, שבה זכה בתואר מלך השערים של הליגה הבכירה עם 18 כיבושים. שלוש שנים לאחר מכן פרש מכדורגל.

בשנת 1976 ערך את הופעת הבכורה בנבחרת ישראל, מול יוון. כבר במשחק זה כבש את שער הניצחון של הנבחרת, 1-0, ובסך הכול כבש חמישה שערים ב-12 הופעות במדיה, כולל שלושער נגד פורטוגל בניצחון 4-1 במסגרת מוקדמות מונדיאל 1982.

טבק, החלוץ ששיחק עם המספר 15 על חולצתו, נודע בכינויו "F-15", על שם מטוס הקרב, F-15 איגל, עקב מהירותו הרבה.

[עריכה] קריירה כמאמן

טבק פרץ לתודעה הישראלית כמאמן כדורגל בשנת 1996, כאשר הוביל את נבחרת הנוער של ישראל, בראשותו של יוסי בניון, להישג שיא, מדליית ארד באליפות אירופה לנוער. כשנה לאחר מכן חווה את רגע השפל בקריירה הקצרה שלו כמאמן, כאשר הובס עם קבוצתו, הפועל באר שבע, על ידי קבוצת רודה ההולנדית 10-0 בגביע אופ"א, ונאלץ להתפטר מהקבוצה.

בעונת 2000/01 העלה את עירוני קריית שמונה לליגה הארצית. בשנת 2004 חזר לקבוצת נעוריו, מכבי תל אביב, ובה משמש מאז כיו"ר המקצועי של מחלקת הנוער. ב-2007, עבר טבק פעמיים אירוע מוחי שמהם יצא בשלום.