ארנסט טוך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ארנסט טוך (גרמנית: Ernst Toch, נולד ב-17 בדצמבר 1887, נפטר ב-1 באוקטובר 1964) היה מלחין של מוזיקה קלאסית ומוזיקה לסרטי קולנוע.

טוך נולד בווינה ולמד פילוסופיה באוניברסיטת וינה ורפואה בהיידלברג, גרמניה. לימודי המוזיקה שלו התמקדו בפסנתר, שבו ניגן ברמה של פסנתרן קונצרטים. לכלי זה גם הקדיש חלק גדול מיצירותיו. את הידע שלו בקומפוזיציה רכש בכוחות עצמו, ובאמריקה הקנה את הרעיונות והגישות החדשים שהגה לדורות של מלחינים צעירים. ביכורי יצירותיו נכתבו בסביבות 1900, קטעים שונים בסגנון מוצרט. הרביעיה הראשונה שלו בוצעה בלייפציג ב-1908, והשישית (אופוס 12, 1905) בוצעה בשנת 1909. בשנה זו זכתה הסימפוניה הקאמרית בפה מז'ור (שנכתבה ב-1906) בפרס מוצרט בפרנקפורט. מאז ואילך הקדיש טוך את כל זמנו להלחנה. הוא זכה בפרס פליקס מנדלסון ובעוד חמישה פרסים חשובים אחריו. בשנת 1910 ובשנת 1913 התמנה למרצה לפסנתר ולקומפוזיציה במכללה למוזיקה במנהיים, גרמניה.

במלחמת העולם הראשונה שירת טוך בחזית האיטלקית במשך ארבע שנים. בשנת 1916 נשא לאישה את לילי צוואק ואחרי המלחמה חזר למנהיים, שם המשיך לעסוק בהלחנה ולפתח סגנון פוליפוניה חדש.

טוך נחשב לאחד החשובים במלחיני האוונגארד בתקופה שקדמה לעליית הנאצים וכמו הרבה אמנים ומוזיקאים אחרים, יצא לגלות עם עליית היטלר לשלטון והיגר לארצות הברית. בין 1934 ל-1958 המשיך לחבר מוזיקה בסגנונו החדשני. יצירותיו מציגות במקרים רבים היבט הומוריסטי (בונטה סוויטה, 1929). ב-1930 המציא "מוזיקה מדוברת" (Gesprochene Musik), הבאה לביטוי כ"מקהלה מדברת"; יצירתו המבוצעת ביותר היא "פוגה גאוגרפית", אם כי הוא ראה בה לא יותר משעשוע חסר חשיבות. טוך כתב מוזיקה לסרטי קולנוע, סימפוניות, מוזיקה קאמרית, אופרות קאמריות. כמו כן כתב ספרי לימוד לתאוריה של המוזיקה: Melodielehre (1923) ו"The Shaping Forces in Music" (1948)

ארנסט טוך זכה בפרס פוליצר למוזיקה בשנת 1956 על הסימפוניה השלישית שלו, שבוצעה לראשונה בתזמורת פיטסברג ב-2 בסצמבר 1955. הוא מת בלוס אנג'לס ונקבר בבית העלמין וסטווד.

תוכן עניינים 1 יצירות 1.1 אופרה 1.2 יצירות תזמורתיות 1.3 יצירות להרכב כלי נשיפה מעץ 1.4 מוזיקה לסרטים 1.5 יצירות למקהלה 1.6 מוזיקה קאמרית 1.7 לידר 1.8 יצירות לפסנתר 2 הערות שוליים 3 קישורים חיצוניים

[עריכה] יצירות

[עריכה] אופרה

• "הנסיכה על העדשה", ליברית מאת בנו אלקן 1927
• "אגון ואמיליה", 1928
• "המניפה", 1930
• "הסיפור האחרון", 1962

[עריכה] יצירות תזמורתיות

• סימפוניה קאמרית 1906
• סוויטת מחולות אופוס 30, 1923
• קונצ'רטו לצ'לו ותזמורת קאמרית, אופוס 35, 1924-1925
• קונצ'רטו לפסנתר, אופוס 26, 1926
• "חג פריחת הדובדבן", 1928
• סימפוניה לפסנתר ותזמורת (קונצ'רטו לפסנתר מס' 2), אופוס 61, 1933
• "ביג בן" (וריאציות תזמורתיות), 1935
• סימפוניות, כולל הסימפוניה ה-5, "יפתח"

[עריכה] יצירות להרכב כלי נשיפה מעץ

• "משחק" אופוס 39 (בכורה בפסטיבל דונאושינגן), 1926
• "פתיחה מיניאטורית", 1932
• סינפונייטה אופוס 97

[עריכה] מוזיקה לסרטים

• "קתרינה הגדולה", 1934
• "חייו הפרטיים של דון חואן", 1934
• "פיטר איבטסון", 1935
• "הבן המורד", 1938
• "החתול והקנרית", 1939
• "ד"ר ציקלופס", 1940
• "גברות בפרישה", 1941
• "כתובת לא ידועה", 1944
• "הבלתי נראה", 1945

[עריכה] יצירות למקהלה

• "מוזיקה מדוברת", 1930

[עריכה] מוזיקה קאמרית

• 13 רביעיות מיתרים, 1902-1954
• סונאטה לכינור, אופוס 44
• סונאטה לצ'לו אופוס 50, 1929

[עריכה] לידר

• מחזור "המעגל הפנימי", 1945-1953

[עריכה] יצירות לפסנתר

• "בורלסקות" אופוס 1923,31
• "קפריצ'טי", אופוס 36, 1925
• סונאטה לפסנתר אופוס 47, 1928
• "הדים מעיר קטנה: ארבעה-עשר קטעים קלים למדי לפסנתר, אופוס 49, 1929
• עשרה אטיודים קונצרטנטיים, אופוס 55, 1931

[עריכה] הערות שוליים

[עריכה] קישורים חיצוניים