ארומתרפיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לשכתב ערך זה הסיבה לכך: פירוט יתר, חוסר מקורות לטענות, הערות לא רלוונטיות. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

ארומתרפיה היא שילוב של ניחוח ("ארומה") עם טיפול בגוף, בנפש או במצב חברתי ("תרפיה"). זו אחת משיטות הטיפול של רפואה אלטרנטיבית (נקראת גם "רפואה משלימה"), שבה משתמשים בשמנים אתריים ובשמני בסיס (או שמני ירקות) עשויים מפרחים ארומטיים, צמחי מרפא, תבלינים ועצים. הארומתרפיה היא שם כללי המתייחס אל המסורות השונות של שימוש בשמנים חיוניים, לעתים בצירוף פרקטיקות נוספות מרפואה אלטרנטיבית והשקפות רוחניות.

ארומתרפיה היא תורת רפואה הוליסטית ולכן, לטענת המטפלים בארומתרפיה, ניתן לשפר באמצעותה כמעט כל מצב בריאותי. נטען כי היא יעילה להפגת מתח נפשי, טיפול בבעיות שרירים, הפרעות בעיכול ומחלות עור, אך ברוב המחקרים הרפואיים עד כה לא הוכחה יעילות הארומתרפיה (ראו ביקורת). לטענת המטפלים, השמנים מעבירים לגוף את התכונות המרפאות של הצמחים באמצעות חוש הריח דרך הריאות, אוסמוזה באמבט מים, מריחה על העור, וחדירה למחזור הדם. השימוש בשמנים יכול לגרום לתופעות לוואי שונות ולכן חשוב להקפיד על אמצעי זהירות והתייעצות עם מומחה לפני השימוש (ראו אמצעי זהירות ותופעות לוואי).

תוכן עניינים 1 היסטוריה 2 ענפים מרכזיים 3 יסודות הארומתרפיה 4 ביקורת 5 אופני שימוש 5.1 דרכי שימוש מקובלות 6 מבחר, רכישה ואופן אחסון 6.1 רכישה ואחסון 6.2 בחירת שמני בסיס 6.3 בחירת שמנים אתריים 7 אמצעי זהירות ותופעות לוואי 7.1 שמנים נדיפים שלא מומלצים לשימוש 7.2 מצבי חירום כתוצאה משימוש בשמנים 8 הערות וסימוכין 9 מקורות לקריאה נוספת 10 קישורים חיצוניים 10.1 מאמרי ביקורת (באנגלית)

[עריכה] היסטוריה

מאז ומתמיד הייתה לריחות היכולת להחזיר את האדם אחורנית בזמן ולעורר בו רגשות. המצרים הקדומים היו בין הראשונים שהחלו לעסוק בארומתרפיה כחלק מטקסים דתיים והרחקת רוחות רעות. גם המרפאים ההודים החלו לתעד, באותה עת, את יכולות הריפוי של צמחים ארומטיים כמו כוסברה, זנגוויל וורד. הסינים והיפנים, לעומתם, השתמשו בצמחים ארומטיים לטקסי פולחן ולטיפוח היופי וההיגיינה האישית. היוונים הקדומים סברו שהגוף נרפא לאחר שהנפש נרפאת והיו הראשונים שהבינו את הקשר בין ריח ובריאות. כאשר ידע זה עבר לרומאים הם דאגו להפיצו בכל הארצות שכבשו. מנפילת האימפריה הרומית ועד לשנות ה-20 של המאה ה-20 מעמדה של הארומתרפיה היה נחות והיא אף נקשרה על ידי הפוריטנים לעבודת אלילים ולכישוף.

הכימאי הצרפתי רן-מוריס גטפוס טבע את המונח "ארומתרפיה" כאשר גילה את יכולתו המופלאה של שמן לבנדר לרפא כוויות במהירות וללא להותיר צלקות לאחר שנכווה קשה בתאונה שארעה במעבדתו וטבל את ידו בשמן. בין ממשיכי דרכו ניתן למנות את הרופא והמדען ד"ר ג'ין ולנט ואת גב' מרגריט מאורי אשר טענה שיש להתאים את הניחוחות במיוחד לאישיות ולבעיות הבריאות של המטופלים.

[עריכה] ענפים מרכזיים

ישנם שלושה ענפים מרכזיים של ארומתרפיה:

1. ארומתרפיה ביתית (Home Aromatherapy) - טיפול עצמי, בישום ושימוש קוסמטי.
2. ארומתרפיה קלינית (Clinical Aromatherapy) - כחלק מפרמקולוגיה וטיפול תרופתי.
3. ארומקולוגיה (Aromachology) - פסיכולוגיה של הריחות והשפעתם על המוח.

כמו כן, בשנים האחרונות בחלק מארצות אירופה ובמיוחד בצרפת החלו להתרכז בארומתרפיה מדעית. טיפול ארומתרפי החל להוות בהן חלק מהרפואה הקונבנציונאלית. בצרפת חלק מהשמנים האתריים ניתנים כתרופות מרשם ובפיקוח רופאים.

[עריכה] יסודות הארומתרפיה

העקרונות העיקריים של הארומתרפיה הם:

• כוח החיים - תפיסה פילוסופית הטוענת שהחיים קיימים בכל דבר. הם הכוח המאחד את כל חלקיקי האטום יחדיו וממנו נובעים כוחות המשיכה והמגנטיות. הוא מעניק לנו את ההכרה. אותו כוח החיים מגלה את עצמו בכל צמח בדרך שונה במעט. לפיכך, לכל זן של צמחים סגולות ייחודיות. הפקתה של תמצית מהצמח היא אחת הדרכים לבודד את "אישיותו" וסגולותיו.
• יין ויאנג - מושג המתאר את שני הכוחות המנוגדים אך משלימים המצוייים בכל הדברים ביקום. ביסודו של כל פרח או זרע או ניצן נמצאת נקודה, שממנה נובעת האנרגיה וממנה נמשכת הצמיחה. הבנת יחסי הגומלין של היין והיאנג והאופן שבו הם באים לידי ביטוי בגוף - בגרימת המחלה או בקיום הבריאות - היא יתרון גדול לכל שיטת ריפוי. ידיעת איכות היין ויואנג של תמציות הצמחים היא לסיוע בשימוש בעת מחלה.
• מזונות אורגניים - יותר ויותר אנשים מתחילים להכיר בחשיבותם של מוצרי מזון מלאים שאינם מזוקקים ואשר טעמם נשמר. עקרונות שמתאימים למוצרי המזון מתאימים גם לתרופות. אם הן טבעיות, אורגניות ולא עברו תהליכים כימיים או אחרים, הרי שלטענת הארומתרפיסטים, הם יפעלו בהרמוניה עם כוחות הריפוי של גוף האדם ויעזרו להם לשקם את ההרמוניה בגוף.

השימוש בארומתרפיה כסיוע לטיפול או מניעת מחלות דורש ידע מדויק לגבי הפעילות הביולוגית והסינרגיה של השמנים, ידע לגבי המינון, משך הטיפול והאבחון הרפואי של המחלה.

אופן חדירת השמנים האתריים לגוף והשפעתם כולל, בין השאר, את התהליך הבא: המולקולות של השמנים האתריים מתפזרות באוויר ברגע שהם מתנדפים. כאשר אדם שואף את האוויר, המולקולות פוגשות באפו את קולטני הריח ואלה מעבירים את המידע על הניחוח למערכת הלימבית של המוח. המערכת הלימבית אחראית גם על הרגשות, לכן, ייתכן שזו אחת הסיבות ליכולת של הריחות לעורר את הרגשות השונים. בנוסף היא אחראית גם על ייצור ההורמונים בגוף, המערכת החיסונית ומערכת העצבים. זו הסיבה, לטענתם של המרפאים, לכך שהארומתרפיה יכולה להשפיע על תפקודי הגוף ובריאות הנפש. מכיוון שהמולקולות של השמנים האתריים מגיעות בסופו של דבר למחזור הדם הן יכולות לפעול על כל תא ותא.

יש מרפאים שמקשרים בין מאפייניו החיצוניים של הצמח לאפקט הטיפולי שלו. הצורה והריח של סיגלית, לדוגמה, מרמזים לטענתם על ביישנות. לכן, שמן סיגליות אמור להביא לתחושת רגיעה וצניעות אצל המטופל. הטענה של הארומתרפיסטים - שהשמנים האתריים יכולים להילחם בחיידקים, בפטריות, בנגיפים ובטפילים נוספים ולהמריץ את המערכת החיסונית כדי להשיב את הבריאות לגוף - שנויה במחלוקת (ראה את הביקורת בהמשך). ייתכן שהתשובה לוויכוח תגיעה בעקבות ההתפתחות של הארומתרפיה המדעית והמחקרים בנושא. אם אכן יוכח שיש ביכולתם של השמנים לטפל או למנוע מחלות ייתכן אז שטיפול זה יהיה המועדף על הרופאים שכן מדובר בטיפול המתבסס על רכיבים טבעיים ולא על כימיקלים. נכון לעכשיו הארומתרפיה המדעית מתחילה להתבסס בעיקר בצרפת, גרמניה, ורוסיה, אולם במדינות כמו אנגליה, ארצות הברית ואוסטרליה הארומתרפיה נחשבת עדיין לחלק מהאופנתיות של הרפואה המשלימה במקרה הטוב או לפסבדו מדע במקרה הרע.

[עריכה] ביקורת

בארומתרפיה, בדומה לרבות משיטות הטיפול האלטרנטיביות, בוצע רק מספר מועט של מחקרים רפואיים מבוקרים וכפולי סמיות (לא החולה ולא הצוות המטפל יודע האם הטיפול אותו מקבל החולה הוא התרופה או פלצבו). נעשו מספר מחקרים הבודקים יעילות הארומתרפיה במצבים שונים: גרד בעור, אי-שקט, דיכאון ועוד. הטיפול הארומתרפי נוסה גם להקלה על חולי סרטן. רק מחקרים איכותיים מעטים העידו על תועלת משימוש בארומתרפיה במצבים אלה. הם רמזו לכך שבמצבי חרדה, דאגנות יתר ודיכאון יש לארומתרפיה תרומה להקלת סימפטומים אלה^[1]. במאמר שפורסם ב"בריטיש מדיקל ג'ורנל" טוענים הרופאים שבשלושה ניסויים שנעשו בחולי דמנציה בשנת 2003 היו סימנים לכך ששמן לימון ושמן לבנדר נספגו בגוף והקלו חלק מתסמיני המחלה^[2]. אבל המחקר המדעי על עקרונות והשפעות הארומתרפיה עדיין מוגבל. הקהילה הרפואית בארצות הברית ובאנגליה, כמו גם בישראל, סבורה כי ריחות נעימים יכולים לכל היותר לסייע בהרגעה והורדת לחצים. כמה מההשפעות המיוחסות לארומתרפיה, כגון: הרגעה ובהירות המחשבה הן מאוד סובייקטיביות ועלולות להתעורר גם מאפקט הפלצבו. עם זאת, ישנם מספר טיפולים שמקובלים בדרך כלל ברפואה המערבית: כדי להקל על דרכי הנשימה במקרים של התקררות או שפעת, למשל, מקובל בקרב הרופאים להמליץ על שימוש בשמני מנטה ואקליפטוס. הרופאים והחוקרים מדגישים שהטיפול הארומתרפי לא יביא לריפוי מחלה כלשהי, אך עשוי לשפר את תחושת הרווחה הכללית.

בנוסף צוין כי הארומתרפיה מתבססת על עדויות אנקדוטיות להצלחותיה ואינה מוכיחה שהטיפול יכול לרפא מחלות. גם ניסויים שתוצאותיהם צוטטו על ידי ארומטרפיסטים לא עמדו בדרישות מניסויים קליניים, או פשוט הוצאו מהקשרם. אם יש השפעות חיוביות עלולות להיות גם השפעות שליליות לשימוש בצורה לא נכונה או שילוב רע בין השמנים, במיוחד בפרמקולוגיה המסורתית. בנוסף קיים חשש בקהילת הרופאים כי אנשים עם מחלות הניתנות לריפוי על ידי הרפואה המודרנית, יפנו לטיפולים חסרי תועלת כגון ארומתרפיה והומופאתיה, במקום לקבל טיפול נחוץ בתרופות מוכחות מדעית.

כמה מחסידי הארומתרפיה מאמינים שהשפעות השמנים לא נובעות מהכימיקלים הפועלים על החושים, אלא שהשמן מכיל את "כוח החיים" של הצמח אשר יאזן את האנרגיות של הגוף ויקדם את הריפוי באמצעות טיהור ויברציות שליליות משדה האנרגיה שלו. לאמונות פסבדו-מדעיות אלו אין בסיס מדעי ויש הרואים בהצגתן בפני הלקוחות משום הונאה.

בהיעדר פיקוח רפואי מתאים, קיים חשש לשימוש לא בטיחותי בארומתרפיה. השמנים האתריים עלולים לגרות את העור ולגרום להרעלה, נזק בכבד והתקפים, אם הם לא דוללו עם שמני בסיס, כגון: שמן שקדים, שמן זית, שמן אגוזי לוז ורוז היפ.^[3]

[עריכה] אופני שימוש

לבעיות בריאותיות שונות יש דרכי טיפול שונות במסגרת הארומתרפיה. לעתים מדובר בעירבוב שמנים ולכן חשוב להיוועץ במרפא מומחה שיציע את דרך הטיפול ואת המינון. בקרב המומחים נהוג להמליץ על שאיפת אדים ועיסוי החזה במקרים של הפרעות במערכת הנשימה, ואילו על מנת לטפל בבעיות עצבים מומלץ לשלב בין עיסוי, אמבט ושאיפת אדים. אולם יש לזכור שאנשים שונים מגיבים שונה לשמנים ולכן גם באמצעות ההתנסות ניתן ללמוד מהי השיטה המועדפת והמומלצת עבור כל אחד. המלצת הארומתרפיסטים היא להשתמש רק בשמנים שאת ריחם אתם אוהבים.

[עריכה] דרכי שימוש מקובלות

1. עיסוי - עיסוי המקום הבעייתי עם שמן אתרי מדולל בשמן בסיס מתאים. במקרה של התכווצות שרירים, לדוגמה, מומלץ לעסות את האזור בעדינות עם שמן לבנדר, ערער או ברוש; עיסוי של אזור הפנים עם שמן אקליפטוס או רוזמרין יכול לסייע בניקוי הגתות (סינוסים).
2. אמבטיה - טיפטוף מספר טיפות של שמן במי האמבט שיפעלו באמצעות האינהלציה ועל ידי היספגות השמן דרך נקבוביות העור. להרגעה מומלץ לטבול באמבט עם שמן ורדים ואילו להתרוממות רוח מומלצות כמה טיפות של שמן פלפל שחור וערער.
3. שאיפת אדים - טיפטוף מספר טיפות לקערה עם מים חמים ושאיפת האדים. טיפול זה מומלץ על ידי הארומתרפיסטים, בין השאר, גם לניקוי העור. לעור רגיל מומלצים שמן לבונה, יסמין וורד; לעור יבש מומלצים שמן שומר, מור ועץ הסנדל; ואילו לעור שמן מומלצים שמן מנטה, עץ התה, לימון והילנג-ילנג. עור רגיש מגיב טוב לשמן קמומיל וורד.
4. אידוי - הבערת השמן במבער או על נורת חשמל להפצת האדים בחדר.
5. הסנפה - הרחת השמן ישירות מהבקבוק. השאיפה הישירה עלולה להיות אפקטיבית במיוחד כאשר מדובר בהפרעות בדרכי הנשימה ובבחילה. את ההסנפה ניתן לבצע גם באמצעות הזלפת 2-3 טיפות על ממחטת נייר ושאיפה מדי פעם במהלך היום.
6. רטיות (קומפרסים) - הנחת השמן על האזור הבעייתי באמצעות רטיות חמות או קרות. הוספת השמנים לרטיות יכולה לתרום לתהליך ההחלמה במקרים של פציעות גופניות או כאבים המלווים מחלה כרונית, כמו דלקת מפרקים. רטיות חמות מתאימות יותר לטיפול המחלות הכרוניות ואילו הרטיות הקרות לטיפול במקרים של התכווצויות שרירים או נקעים.
7. שטיפת פה וגרגור - ישנם שמנים שמתאימים לנטילה פנימית וניתן להשתמש בהם לגרגור או לשטיפה. שמן מור ושמן עץ התה יכולים לסייע במקרה של דלקת חניכיים; שמן ברוש עלול לסייע בריפוי ומניעת דימום של החניכיים; שמן בזיליקום ושמן ברגמוט יכולים לסייע במקרה של כיבי פה.
8. טיפולי שיער ועור - ניתן להוסיף מספר טיפות של השמנים האתריים לשמפו, מרכך שיער, קרמים וסבון. השמנים עשויים להפחית יובש או שומניות של העור או הקרקפת, לשפר את מצב השיער ואת זרימת הדם לעור.

[עריכה] מבחר, רכישה ואופן אחסון

[עריכה] רכישה ואחסון

חשוב לבחור רק בשמנים אתריים טהורים. תחליפים סינתטיים יכולים לחקות את הניחוח, אך לא את ההרכב המולקולרי, שלו מיוחסות סגולות הריפוי. שמן אתרי טהור אמור להתנדף מבלי להשאיר שייר שמן כלשהו. לכן, כדי לוודא שמדובר בשמן טהור, ניתן להזליף טיפה ממנו על ממחטת נייר. אם נותר על הממחטה כתם שמנוני הרי זהו שמן מהול ולא טהור. סביר להניח שאם מטופל לא אוהב את הריח של שמן אתרי כלשהו, הוא לא יועיל לו גם אם הוא אחד השמנים המומלצים לטיפול בבעיה הבריאותית שלו. חשוב לבחור רק שמן שריחו מוצא חן בעיני המטופל! כמו כן יש לזכור שיעילות השמנים לא הוכחה מדעית ומדובר בחוויה סובייקטיבית, לכן יש לקחת את הטיפול הארומתרפי בערבון מוגבל ובמקרה של בעיות רפואיות חמורות לא להסתמך רק עליו, אלא לפנות לרופא מומחה.

לרוב השמנים חיי מדף של שנה ויותר, אבל חשוב להרחיקם ממקור אור וממקום לח. יש לאחסנם בבקבוקון מזכוכית כהה במקום קריר ויבש. כדי למנוע הזדהמות השמן יש לוודא שפיית הבקבוקון או המזלף לא יבואו במגע עם העור או כל חומר אחר. כדי למנוע התנדפות מהירה של השמן יש להשאיר את הבקבוקון פתוח רק לפרקי זמן קצרים בהם מוציאים את הכמות הנחוצה של השמן.

[עריכה] בחירת שמני בסיס

איכותם של שמני הבסיס חשובה כמעט כאיכותם של השמנים האתריים. עדיף לאחסנם במקרר ולתת להם להתחמם לטמפרטורת החדר לפני השימוש. יש לבחור בשמנים צמחיים אורגניים, ללא ריח. השמנים הלא מזוקקים עדיפים על השמנים המזוקקים. שמני בסיס יכולים להיות שמני ירקות, אגוזים או זרעים.

להלן רשימה של שמני בסיס מובחרים:

• שמן אבוקדו - אמור להועיל לטיפול בבעיות עור. השמן מתקלקל מהר, לכן יש להקפיד על קנייתו בכמויות קטנות.
• שמן אגוזי לוז - מסייע לשמירה על עור מוצק וגמיש, אך מחירו גבוה.
• שמן גלעיני משמש - משמש פעמים רבות לטיפול בעור יבש, מבוגר ורגיש.
• שמן זית- לטיפוח העור והשער.
• שמן זרעי ענבים - בחירה טובה לטיפול בעור שמנוני הנוטה לאקנה. לשמן יכולת לכווץ רקמות.
• שמן חוחובה - מרכך ומעלה את הרכות בעור, מסייע לאזן את מצב האקנה ואת שמנוניות העור.
• שמן פשתה - עשיר בוויטמין E ומסייע לריפוי וחידוש העור, אך מתקלקל בקלות.
• שמן קנולה - מתאים לתערובת עיסוי ולמריחה על העור, נשמר לזמן רב.
• שמן שקדים - מסייע בהקלה על גירוי ודלקות, אך מתקלקל במהירות.

[עריכה] בחירת שמנים אתריים

כפי שנאמר כבר חשוב לבחור רק שמן אתרי שאת ריחו אוהבים. לכל בעיה רפואית מספר שמנים מומלצים, מתוכם אפשר לבחור את זה שמעדיף המטופל. להלן פירוט של מספר שמנים אתריים חשובים וסגולותיהם העיקריות (לפי סדר האלפבית):

• אורן - מיועד להתעוררות ורענון. השימוש בו נעשה באמצעות הדלפת מספר טיפות לאמבט והכנסת הרגליים לתוכו.
• אקליפטוס - עשוי להקל על אסטמה, פסוריאזיס וקדחת. ניתן לטפטף כ- 4 טיפות ממנו על פינת הכרית בלילה או על דש הבגד ביום.
• ברגמוט - עשוי להרגיע ולשפר מצבי רוח דיכאוניים.פוטו-סנסיטיבי, מומלץ להשתמש אחרי שקיעה.
• ברוש - עשוי לחזק ולטהר את כלי הדם, עוזר לטיפול באקנה וכאבי רגליים. השימוש בו נעשה באמצעות מריחה על העור הנגוע או המקום הכואב.
• גזר - מתאים לניקוי האיפור בעיניים וטיהור, איוורור והחייאת העור.ממריץ, עוזר לבנות את רקמת השכבה הקרטיבית של האורגניזם. טוב לבעיות כבד.
• גרניום -עשוי להעלים אבעבועות קור תוך לילה ולשפר את זוהר העור. עלול לסייע גם בטיפול בדלקת פנים הרחם, סוכרת, הפרעות בדם ודלקות גרון.
• זנגוויל - עשוי לזרז עיכול, לשחרר כאבי בטן, להקל על כאבי פרקים, לחמם ולגרום להזעה. דוחה פרזיטים.
• טימין - נחשב על ידי המרפאים לאנטי ויראלי ומחטא. עשוי לסייע בסילוק פסולת רעילה מהגוף, טיפול בשעלת ויבלות. אבל שימוש יתר בו עלול להמריץ את בלוטת התריס ואת מערכת הלימפה. לכן יש להשתמש בו בזהירות רבה. השימוש בו הוא באמצעות הבערת השמן במבער. אין להשתמש בו ישירות על העור, ללא מהילה.
• ילנג ילנג - נוגד חרדה. מרגיע קצב לב. מרחיב כלי דם. אין להשתמש בו כאשר קיימים כאבי ראש או במהלך הריון. מרגיע, מגביר דומיננטיות של השמנים המשתלבים איתו. מומלץ לא להשתמש בשמן זה כסולן.
• יסמין - עוזר לאזן את המערכת ההורמונלית. מזרז צירי לידה על ידי הפרשת אוקסיטוצין.*לבנדר - עשוי להיות יעיל בטיפול בכוויות ובצריבות. נקרא על ידי המרפאים גם "אנטיביוטיקה טבעית". מסייע בחיטוי, שיכוך כאבים, ניקוי רעלים, ממריץ את המערכת החיסונית ותורם להגלדת פצעים ולהחלמתם.
• לימון - מסייע בטיהור מים, מחטא, עוזר בטיפול ביבלות, עקיצות חרקים וכאבי ראש הנגרמים ממתח. מחזק את מערכת הלימפה וממריץ את מערכת העיכול. עשוי לעזור בהרזיה, פיזור צלוליטיס והברחת הקמטים.
• מנטה - עשויה להועיל למערכת העיכול ומערכת הנשימה. השמן אנטי דלקתי ומחטא. מסייע במקרים של גזים, ריח רע מהפה,שפעת, נזלת, מיגרנות, גירוי בעור ועייפות. בין המרפאים, יש אף כאלה שטוענים שהשמן עוזר בהרחקת עכברים, פשפשאים ונמלים.
• עץ התה - נחשב על ידי המומחים לאנטי ויראלי, אנטי בקטריאלי ואנטי פטרייתי. משמש לטיפול בפטריית קנדידה, כווית שמש, פצעי בגרות, כאבי שיניים וזיבה מוגלתית.
• ערער - עשוי לעזור בבעיית הטחורים. השימוש בו נעשה באמצעות הדלפת מספר טיפות לאמבט וישיבה בו.ממריץ - צובר חמצן, משחרר נוזלים, מחזק כלי דם, מוריד אדמומיות בעור ומשקמו.
• פצ'ולי - אפרודיזיאק. מתאים למחלות עור כמו פסוריאזיס ואקזמה. משפיע על מרכז הרעב במוח ומדכא תאבון.מרגיע - מחזק, אנטי בקטריאלי, מאחה רקמות, מעורר, מכיל אזולן.
• ציפורן - עשוי לסייע במניעת מחלות וזיהומים, אנטי בקטריאלי. עשוי לסייע במהירות בטיפול בכאבי שיניים, בעיות עיכול והפרעות שרירים. אפשר להשתמש בו גם לטיפול באסטמה, בחילה, וסינוסיטיס. מכיוון שזהו גם תבלין ניתן להוסיפו לתבשילים. אבל אין להשתמש בו ישירות על העור ללא מהילה!
• קמומיל - ישנם כמה סוגי שמן קמומיל. היותר איכותיים הם קמומיל גרמני, קמומיל רומן. שימוש בו באמצעות טיפטוף מספר טיפות לאמבט עשוי לסייע בהקלת עצבנות ורגשנות. כמו כן הוא משמש לטיפול בכוויות, פסוריאזיס, אקזמות, אסטמה, שלשול, ובחילה.
• רוזמרין - עשוי לסייע בהמרצת הגוף והנפש. משמש גם לטיפול בנקעים שריריים, דלקת מפרקים, ראומטיזם, דיכאון, עייפות, איבוד זיכרון, מיגרנות, שיעולים וסוכרת. יש מרפאים המציינים שהשמן יעיל כמרפא לצלוליטיס. השימוש בו, בין השאר, הוא כתרחיץ פנים וגוף בבוקר ובערב.

[עריכה] אמצעי זהירות ותופעות לוואי

כפי שהוזכר כבר קודם אין להשתמש בשמן אתרי שאת ריחו לא אוהבים!

ישנם שמנים שלא מומלצים במקרים של בעיות רפואיות מסוימות. יש להיוועץ ברופא ומרפא מומחה במקרה של בעיה ארוכת טווח, הריון ונטילת תרופות. כמו כן יש שמנים שלא מתאימים לתינוקות.

פרט ללבנדר ושמן עץ התה אין להשתמש בשמנים אתריים ישירות על העור! השימוש נעשה על ידי מהילה בשמן בסיס או בקרם.

שמנים כגון הברגמוט, הלימונית, האשכולית, שורש האנג'ליקה והוורבנה עלולים לגרום לרגישות העור בשמש. לכן, יש להימנע ממריחת השמנים האתריים לפני היציאה לשמש.

חשוב מאוד לבדוק עם מרפא מומחה את כמות השמן המומלצת ולשמור על הוראות המיהול. בשל הריכוזיות הגבוהה של השמנים האתריים מספיקות, בדרך כלל, כ 1 עד 6 טיפות לכל טיפול.

למרות הבטיחות היחסית של מרבית השמנים האתריחם המצויים בשימוש, חלקם עלולים לגרום תופעות אלרגיות ותופעות לוואי שונות. לכן לפני הטיפול יש להיוועץ עם מרפא מומחה ומנוסה בתחום וליידע רופא מטפל (רופא משפחה או רופא מומחה) על הכוונה לקבל טיפול ארומתרפי.

כל השמנים אסורים לשתייה.

[עריכה] שמנים נדיפים שלא מומלצים לשימוש

לא כל הצמחים והמוצרים הטבעיים מיטיבים עם הבריאות. השמנים הבאים עלולים לגרום לצריבות עור ותגובות קיצוניות, לכן, הם לא מומלצים לשימוש בשום אופן: פיגם (Rue), סספרס (Sassafras), טנסי (Tansy), תויה (Thuja), וינטרגרין (Wintergreen), שקד מר (Bitter almind), עלה בולדו (Boldo leaf), קאלאמוס (Calamus), קמפור צהוב (Yellow Camphor), חזרת הגינה (Horseradish) ועלה ג'בורנדי (Jaborandi leaf).

[עריכה] מצבי חירום כתוצאה משימוש בשמנים

• עור מגורה - כדי להקל על העור יש לרחוץ את האזור המגורה במים וסבון. במידה והפריחה לא חולפת לאחר מספר ימים או שמופיעות שלפוחיות יש לפנות לרופא.
• חדירת השמן לעיניים - כדי לסייע לספוג את השמן האתרי יש להזליף טיפה אחת של שמן בסיס פשוט (לדוגמה שמן זית) לעין הפגועה. לאחר מכן יש לשטוף במים ולנגב בעדינות בבד. מומלץ מאוד לפנות מיד לרופא כדי שיבדוק את העין.
• תחושת בחילה - אם מתעוררת תחושת בחילה, בלבול או כאבי ראש יש לשאוף מעט אוויר צח. אם לא חל שיפור בשעתיים הקרובות יש לפנות לרופא.
• בליעת השמן - אין לגרום להקאות, אלא לפנות מיד לרופא/מגן דוד אדום.

[עריכה] הערות וסימוכין

[עריכה] מקורות לקריאה נוספת

• בלאך ג'יימס וסטנגלר מארק, האנציקלופדיה החדשה לריפוי טבעי, 2006, הוצאת פוקוס: רמת גן.
• בראון אליזבת,רפואה אלטרנטיבית, 2001, הוצאת ספרי: תל אביב.
• פרופ' הלוי יונתן, רפואה משלימה ואלטרנטיבית: כל העובדות, 2005, הוצאת זמורה-ביתן: אור יהודה.
• וורווד ואלרי אן, ניחוחות מרפא: מדריך רב תועלת לשימוש יומיומי בשמנים נדיפים, 2003, הוצאת יער: ירושלים.
• טיסראנד רוברט, אמנות הארומתרפיה, 1992, הוצאת אור-עם: תל אביב.
• פרי שי ויששכר עמי, האינציקלופדיה לרפואה אלטרנטיית ולרפואה משלימה, 2003, הוצאת רקפת: חיפה.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• פורום ארומתרפיה
• ארומתרפיה - מאמרים, כתבות ומידע. מתוך האתר "אמא אדמה"
• כתבה בנושא הארומתרפיה מתוך ynet
• שמן עץ התה - אזהרת שימוש מתוך האתר beOK
• כתבה נוספת מתוך ynet
• ארומתרפיה- מהי?
• כיצד פועלת הארומתרפיה?
• כללי עבודה וזהירות עם שמנים אתריים
• מאמרים שונים בנושא הארומתרפיה מתוך האתר "אלטרנטיב-לי"
• האיחוד הבינלאומי לארומתרפיה (באנגלית)
• ארכיון בינלאומי מקוון לחקר הארומתרפיה (באנגלית)
• [http://www.sciencedirect.com/science?
• צעד ראשון בארומתרפיה

_ob=JournalURL&_cdi=6955&_auth=y&_acct=C000050221&_version=1&_urlVersion=0&_userid=10&md5=0e4b203f6b02250f9d7888636094345c כתב עת בינלאומי בנושא הארומתרפיה (באנגלית)]

[עריכה] מאמרי ביקורת (באנגלית)

• Smell Research by Tim Jacob: Aromatherapy - does it work
• Aromatherapy: Making Dollars out of Scents
• Essential oils and aromatherapy: A rebuttal to bunk science and the healing power of odors
• Skeptics Dictionary entry of Aromatherapy