אליעזר בן יואל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| אליעזר בן יואל | |
|---|---|
| תאריך לידה | 1140 |
| תאריך פטירה | 1220 |
| השתייכות | בעלי התוספות |
| רבותיו | רבי אליקים בן יוסף ממגנצה, זקנו הראב"ן, אביו רבי יואל הלוי, דודו רבי שמואל בן נטרונאי חתן הראב"ן, רבי משה הכהן ממגנצא, רבי יהודה בן קלונימוס ממגנצה, רבי שמואל החסיד משפיירא (Speyer), רבי יצחק בן אשר הלוי משפיירא ועוד. |
| תלמידיו | רבי יצחק בן משה מחבר הספר אור זרוע, רבי גרשום בן יעקב הגוזר, רבי דוד בן שאלתיאל ורבי שלמה הכהן. |
רבי אליעזר בן יואל הלוי, המכונה ראבי"ה, מחבר ספר אבי העזרי, בן תקופת הראשונים, 1140 בערך - אחרי 1220.
תוכן עניינים |
[עריכה] חייו
רבי אליעזר נולד בשנת ד'תת"ק (1140) בקירוב במגנצא שבגרמניה, למשפחת רבנים ופוסקים. אביו רבי יואל הלוי, סבו רבי אליעזר בן נתן (הראב"ן) ועוד מקרובי משפחתו היו מבעלי התוספות.
תקופתו הייתה מרובה ברדיפות וגירושים, ולכן נדד בערים רבות בגרמניה, כמו בון, קלן, מגנצה, וירצבורג, בונגה ועוד. רוב שנותיו חי בעיר בון, ולעת זקנותו מילא את מקום אביו ברבנות קולוניא. באחרית ימיו כהו עיניו.
רבי אליעזר עסק בצרכי הציבור ובפדיון שבויים, וקשר קשרים עם אנשי השלטון והכנסייה.
בתחילה לא רצה רבי אליעזר לקבל על עצמו את עול הרבנות, אך משנעשה לרב היה נוהג בתקיפות רבה נגד העוברים על מצוות התורה.
היה מיודד עם רבים מגדולי דורו, וקשר מיוחד היה לו עם רבי אלעזר מוורמס, בעל הרקח.
אחד מבניו נקרא בשם יואל, ואח בשם אורי נשרף בשנת ד'תתקע"ו על קידוש השם.
| תקופת חייו של אליעזר בן יואל על ציר הזמן |
|---|
 |
[עריכה] רבותיו ותלמידיו
מספרו נראה שהיה תלמידם של רבי אליקים בן יוסף ממגנצה, חותנו של זקנו הראב"ן; של זקנו הראב"ן; של אביו רבי יואל הלוי; של דודו רבי שמואל בן נטרונאי חתן הראב"ן; של רבי משה הכהן ממגנצא; של רבי יהודה בן קלונימוס ממגנצה; של רבי שמואל החסיד משפיירא (Speyer); של רבי יצחק בן אשר הלוי משפיירא, ועוד.
בין תלמידיו נמנים רבי יצחק בן משה מחבר הספר אור זרוע המזכירו בספרו רבות; רבי גרשום בן יעקב הגוזר; רבי דוד בן שאלתיאל ורבי שלמה הכהן.
[עריכה] חיבוריו
ספרו "הראבי"ה", שנקרא על-ידו ועל ידי ראשונים אחרים בשם אבי העזרי, כולל לקט נרחב של פסקים ופירושים ב-1155 סימנים, לפי סדר מסכתות התלמוד. חלק קטן מהספר נדפס בידי רח"נ דמביצר בקרקא בשנת ה'תרמ"ב, אך רובו ככולו נדפס על ידי אביגדור אפטוביצר בתוספת מבוא מקיף והערות רבות. הכרכים הראשונים של הספר יצאו לאור בהוצאת חברת מקיצי נרדמים בברלין שנת ה'תרע"ג ובירושלים שנת ה'תרצ"ה, כרך הוספות ותיקונים בשנת ה'תרצ"ו וכרך המבוא בשנת ה'תרצ"ח. בהשתדלותו של יצחק אייזיק הלוי הרצוג יצאה הסדרה לאור מחדש על ידי מכון הרי פישל, כאשר חלק מהסדרה הוהדר על פי כתבי יד על ידי הרבנים אליהו פריסמן ושאר ישוב כהן, והחלק האחרון על ידי הרב דוד דבליצקי. בשנת תשס"ה ההדיר דוד דבליצקי את הראבי"ה מחדש, במהדורה יותר ישיבתית, ובהקדמה מעיר על כמה טעויות חמורות של אפטוביצר.
ציטוטים רבים מהספר, מהם גם כאלו שאינם נמצאים כיום לפנינו, מובאים בחיבורי הלכה שונים של חכמי אשכנז בדורות שאחריו, כמו במרדכי, הגהות אשר"י, הגהות מיימוניות, ספר האסופות ועוד.
חיבור נוסף של רבי אליעזר הוא ספר אביאסף על הלכות בסדרים נשים ונזיקין, וגם ממנו הובאו ציטוטים רבים בקבצים הנ"ל. ספר זה לא נדפס.
כמו כן חיבר "תוספות" לכמה מסכתות, ותלמידו מביא מהם בספר אור זרוע. כן הובאו שאלות ותשובות רבות שלו בספרי הראשונים שאחריו.
מסופר שהרא"ש בעת בריחתו לספרד לא נטל עמו ספרים כמעט, ואף את ספרו של זקנו הראב"ן לא לקח עמו, אבל הביא עמו את ספר הראבי"ה שטרם פשט אז בספרד.
רבים מפסקי הראבי"ה התקבלו על ידי פוסקי הדורות, ופסקיו שימשו כאחד מעמודי ההוראה באשכנז לפני חיבור השולחן ערוך. גם סעיפים רבים בשולחן ערוך מבוססים על דבריו.
כמו כן חיבר מספר פיוטים הנמצאים בכתבי יד שונים.
[עריכה] לקריאה נוספת
- אביגדור אפטוביצר, מבוא לספר ראבי"ה.
- אוצר הגדולים, ח"ב עמ' קצד והלאה.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- ראבי"ה באנצקלופדיה יהודית "דעת".
- בווירצבורג בעקבות ר' אליעזר בן יואל הלוי מתוך עיתון הארץ.
